והבוקר – מנחת ההורים מיכל דליות. טקסט מתוך הרצאה של "סופר נני" שלוקח את הביטוי "ואהבת לרעך כמוך" שקראנו בשבת האחרונה בתורה, בפרשת "קדושים", ומחבר אותו לחינוך ילדים:
"מלך שלי, נסיכה שלי – אלה ביטויים שגורים בפינו, ההורים.
אני מנסה לחשוב על הדור של הוריי מדברים איתנו הילדים במילים 'מלך, נסיכה' ולא מצליחה.
לא משום שהורינו חשבו שאנו עבדים או משרתים אלא משום שהורינו ראו בנו את מה שאנחנו – ילדים. ילדים שיש לתת להם מקום בחיי המשפחה אבל הם לא מלכי הבית, הם לא קובעי המדיניות. ילדים שיש להם תפקידים בהתאם לגילם.
מרגע שעמדנו על דעתנו ידענו שיש לנו גם מה לתרום בבית: לרוקן אשפה, להביא את האחים הקטנים מהגן, וככל שבגרנו גדלו עמנו התפקידים. לא קראו לנו נסיכים אבל הרגשנו משמעותיים, הרגשנו שאנו מחזירים משהו ממה שהורינו מעניקים לנו יום יום. תפקיד ההורים בחינוך המודרני השם את הילד במרכז הוא לא ללמד את הילד כי הוא מרכז העולם וכל דבר שירצה ימומש, אלא ללמד את הילד שכשם שהוא דורש כבוד לגופו ולנפשו כמרכז, כך הוא אמור לאפשר מקום לילדים אחרים ולבני אנוש אחרים בסביבתו. כמה לא מפתיע, אנחנו חוזרים לביטוי הפשוט 'ואהבת לרעך כמוך' – מקומך בעולם חשוב, אתה חשוב לנו וכשם שאנו מטפחים אותך באהבה ובכבוד כך תכבד ותאהב את האחר, שגם לו מקום בעולם. במקום להכין את הילד לחיים, הורים נטלו על עצמם תפקיד חדש: לעולם לא אאכזב את המלך או הנסיכה שאני מגדל. תפקיד שתכליתו לא לספק לילד את מה שהוא צריך, אלא את כל מה שהוא רוצה. בואו נחזור אחורה, להורות אחראית. נחזור להגיד לילד 'ילד שלי, ילדה שלי'. זה המון, זה בעצם הכל".
