ממש במקביל לבחירות הרביעיות אצלנו, ממש במקביל למהומות אלימות אחרי הבחירות בארצות הברית, אנחנו מקבלים בפרשה סדנת מנהיגות. הנה רק כמה דברים שמשה רבנו מלמד אותנו:
1. מנהיג יכול לגדול אפילו בבית של פרעה כ"נסיך מצרים" אבל לא לשכוח את עמו וזהותו. יש לו אומץ לעמוד מול פרעה, שליט האימפריה הגדולה בתבל והאיש שגם גידל ואימץ אותו, ולומר לו את האמת בפנים.
2. מנהיג הוא לאו דווקא כריזמטי. הוא יכול להיות מגמגם, כבד-פה, ולא נואם כיכרות. הוא בעצמו לא טוען שהוא מושלם, אלא מעלה את חסרונותיו האלה בלא בושה ואומר: כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי.
3. מנהיג עובד בשיתוף פעולה מירבי, עם כמה שפחות דורסנות, קנאה, שנאה ותחרות. הוא יוצא לדרך עם אהרון אחיו ועם מרים אחותו, כשכל אחד משתמש בכישרונות שלו.
4. מנהיג לא אומר שצריך "להחליף את העם" או "להחליף את התורה" או "להחליף את הארץ". הוא נאמן ומסור לעם גם כשהוא טועה וחוטא, הוא לא מתייאש למרות הקושי להנחיל את התורה, וממשיך בדרך גם כשלחלק מהעם אין רצון להמשיך לארץ ישראל.
5. מנהיג לא מייחס רק לעצמו את הצלחתו. הוא אדם מאמין ויודע שהוא רק שליח. האיש הכי חשוב ביציאת מצרים הוא גם האיש הכי עניו במהלך הזה.
אנחנו כמובן לא מצפים מנבחרינו להיות משה רבנו, אבל הפרשות שילוו מעכשיו את הבחירות מזכירות לנו שיש לאן לשאוף.
