שבוע טוב מדובאי! אחרי שבת מיוחדת עם הקהילה היהודית כאן, הנה רק מחשבה אחת שרלבנטית לכל אחד מאיתנו - לשבוע החדש:
הסתכלתי מסביב על ארמון הנשיאות המפואר, קסאר אל ווזאן, בעיר הבירה אבו דאבי. אחר כך הרב מנדי וחני בלוי נתנו לי דגשים לקראת ההרצאות לקהילה שלהם בדובאי. ואז בזמן תפילת שחרית של שבת , שבה מתפללים גם לשלום מנהיגי האמירויות, חשבתי לעצמי כמה כל זה היה בלתי נתפס עד לפני כמה שנים.
זה הרי אפילו לא משהו שדמיינתי, שבת בקהילה היהודית באמירויות. אני גם לא זוכרת שקראתי פרשנות שחזתה ככה את הסכמי אברהם, ארבעה הסכמי שלום חדשים בין ישראל למדינות ערביות. והנה, זה קורה ובגדול. כולם כאן רק שואלים עם מי יהיו ההסכמים הבאים.
אנחנו רגילים לשמוע תחזיות פסימיות ונבואות קודרות, וגם להאמין להן, אבל הנה תזכורת שאפשר לפרוץ גבולות ולהפתיע לטובה, לא רק לרעה. שהעם היהודי יכול להגשים דברים מפתיעים, חדשים וטובים.
זה נכון ברמה הלאומית אבל גם ברמה האישית: האם אנחנו מגבילים ומצמצמים את עצמנו? האם החלומות שלנו מספיק חיוביים וגדולים?
