מה תכלית הרוע? מה הסיבה לקיומו בעולם?
בחלק היומי של פרשת השבוע יעקב אבינו נאבק בלילה עם דמות מסתורית, המייצגת על פי המסורת את תמצית הרוע האנושי. הוא מנצח את אותו יצור, אבל מתעקש לקבל ממנו ברכה: "לא אשלחך כי אם ברכתני", אומר יעקב, ואותה דמות מברכת את יעקב כך: "לא יעקב יאמר עוד שמך כי אם ישראל, כי שרית עם אלוקים ועם אנשים ותוכל".
יעקב הופך לישראל, וכך אנחנו הופכים לעם ישראל ולימים גם למדינת ישראל. פרשנים רבים קוראים לנו לשים לב: הרוע – מעניק לנו את שמנו. הברכה העמוקה ביותר שהרוע יכול להעניק לטוב – הוא לחשוף אותו, לחשל אותו, לגלות את מלוא כוחותיו, מתוך ההתמודדות עימו. יעקב יוצא מהעימות כואב אבל אחר, מחוזק יותר.
השם החדש, "ישראל", נותן לו קריאת כיוון לדורי דורות: לא עוד יעקב שעוקב אחרי עשיו, אלא ישר-אל, אדם שמשלב יושר עם אלוקות. וזהו לא מאבק לילי חד פעמי, אלא מאבק מתמשך, עד לניצחון הסופי של הטוב.
כמה רוע משתולל פה לאחרונה, וכמה טוב הוא חושף.
באחד מגלי הטרור הקודמים כתב חנן פורת:
"אין לחושך ישות עצמית משלו. הרי מעט מן האור דוחה הרבה מן החושך. החושך מטרתו רק להמעיט את האור, וככל שייגבר האור והטוב – ייעלם הרשע מן העולם לחלוטין".
(בתמונה: קצת מהאור הזה שבעולם. הדר בוכריס הי"ד עם בנם של שליחי חב"ד להודו, לפני כמה שבועות)