אז מה עושים? היום ראש חודש אלול. במוצאי שבת מתחילות הסליחות. אולי אלול יכול לסמן כיוון חדש. כל כך הרבה אנרגיה מושקעת, מאז תחילת הקורונה, החוצה: כלפי נתניהו וכלפי גנץ, כלפי פרופ' גמזו ופרופ' לס, כלפי התקשורת, המפגינים בבלפור, הרשתות החברתיות, כל מה שבחוץ. אלול קורא לנו להפנות את המאמץ גם לשני כיוונים חדשים – פנימה ולמעלה.
פנימה – אל תיקון עצמי. לבדוק כל אחד קודם כל את עצמו ולא את האחר, לנסות לבדוק מה יש לשפר בבית פנימה לפני שאנחנו מטיפים לכל העולם. לא סתם הטקסט המרכזי ביום כיפור הוא "אשמנו, בגדנו". לא מה הם עשו לא בסדר, אלא מה אנחנו.
ולמעלה – בתפילה, בתקווה, בבקשה, שיפה ושונה תהא השנה. כנראה לא נוכל להתכנס שוב ביחד, רבבות, ברחבת הכותל, אבל נוכל לזעוק מעלה, כל אחד ממקומו, בתחינה להסרת המגיפה העולמית הזו ולשיפור בריאותי, כלכלי ונפשי לעולם כולו. נדמה לי שמעולם לא אמרנו "שנה טובה" וכל כך התכוונו לכך.
שנה טובה.
