בילדותי שודרה פרסומת של התאחדות התעשיינים, והסיסמה שאלכס אנסקי אמר שם תמיד הייתה: "מה לעשות? לעשות!". במובן מסוים זו הסיסמה של פרשת השבוע. הרעיונות הגדולים לא שווים הרבה בלי עשייה. היציאה מעבדות לחירות תישכח ולא תימשך בלי המון פרטים קטנים, אפילו קטנוניים, שיקיפו מעכשיו את כל חיינו. בשום סרט הוליוודי לא היו עוצרים באמצע דרמה סוחפת כמו יציאת מצרים כדי לתת לציבור הוראות לדרך, אבל הפרשה נקטעת באמצע המתח, רק כדי לתת לנו לראשונה שורת מצוות מעשיות – קידוש החודש, פסח, ואחר כך גם תפילין ועוד ועוד.
הרב ירוחם ליבוביץ' ממיר כותב על הרגעים האלה בפרשה: "כלל גדול בכל המצוות שבתורה, אפילו מצוות לבביות כמו אמונה בה', אהבת ה' ויראת ה', הוא שהנך צריך דווקא להלביש את המצווה באיזה מעשה שהוא. על כן נקראות המצוות 'מצוות עשה' ו'מצוות לא תעשה', דווקא במעשה. דווקא במעשה – ויהא אפילו הכי קטן – בזה הוא יקיים המצווה. המעשים הם סוד התורה והמצוות".
יציאת מצרים אינה רק תיאוריה יפה או אג'נדה סוחפת. היא החיים עצמם. החל מפרשת השבוע, היא באה לידי ביטוי בפרטי היומיום הכי מעשיים – מניקוי פירורי חמץ בפסח ועד נתינת צדקה מהמשכורת שלך. מי ששואל ברגעים המכוננים של יציאת מצרים מה לעשות כדי לשמר את המסר, מקבל בפרשה תשובה ברורה: לעשות.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- בא
- פסח
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת בא
- עוד פוסטים בנושא פסח
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
