לשבת הקרובה, השבת שלפני יום הכיפורים, יש שם מיוחד – "שבת תשובה". זוהי תקופה שנתית של חשבון נפש, של רצון להשתנות, אבל מה קורה כשזה לא הולך? כשכל השאיפות הגדולות והמשימות שלקחנו על עצמנו, מתנפצות אל סלעי המציאות? הרי רוב הסיכויים שלא נצליח להגשים השנה את כל החלומות וליישם את כל ההחלטות.
בספרו "אורות התשובה" מציע הרב קוק נחמה. לדבריו, עצם הרצון לתקן הוא כבר דבר גדול. שימו לב: "אֵין לְשַׁעֵר וְאֵין לְהַעֲרִיךְ אֶת גְּדֻלַּת הָאֹשֶׁר, שֶׁצָּרִיךְ הָאָדָם לָחוּשׁ בְּעַצְמוֹ, מִתּוֹךְ אוֹתוֹ הַצַּעַר הֶעָדִין הַמְצַעֵר אוֹתוֹ, בְּעֵת שֶׁבְּכָל לֵב וּבְכָל נֶפֶשׁ רוֹצֶה הָאָדָם, בְּעֹמֶק שֶׁל חֵפֶץ אַדִּיר, לִהְיוֹת הוֹלֵךְ בְּתֹם וּבְיֹשֶׁר. אַף עַל פִּי שֶׁהַדְּרָכִים הַמַּעֲשִׂיִּים אֵינָם עֲדַיִן כְּלָל סְלוּלִים לְפָנָיו, אֲבָל הָרָצוֹן לִהְיוֹת טוֹב - זֶהוּ רוּחַ גַּן עֵדֶן אֱלֹקים הַמְנַשֵּׁב בַּנְּשָׁמָה וּמְמַלֵּא אוֹתָהּ אֹשֶׁר אֵין קֵץ."
כלומר, אם יש בנו תסכול שאנחנו לא מצליחים להיות טובים יותר - זה כבר אמור למלא אותנו בשמחה גדולה. זה אומר שאנחנו עדיין מנסים, שיש לנו אמון ואופטימיות בעצמנו ובעולם, שלא התייאשנו, שסירבנו לתת לחסרונות שלנו להגדיר אותנו.
שבת שלום, גמר חתימה טובה!
