משפחת די קמה היום מהשבעה על האימא לוסי והבנות רינה ומאיה. הוזמנתי לבית הספר שבו למדה רינה די, ואמרתי לחברותיה כך:
"בחור אחד ניגש למטבח במשרד ומילא לעצמו ספל קפה. בדרך חזרה למקום שלו מישהו נתקל בו והקפה נשפך מהספל. למה נשפך לו קפה מהספל? התשובה פשוטה: כי הוא היה מלא בקפה. אם היה שם תה, היה נשפך לו תה.
כשהחיים מטלטלים אותנו - יוצא מאיתנו מה שהתמלאנו בו עד עכשיו. אם התמלאנו כל החיים בכעס, עלבון ומירמור, זה מה שיישפך מאיתנו. אם התמלאנו באמונה ובלימוד ובבניית האישיות ובמידות טובות, זה מה שייצא.
בשבוע האחרון עברתן טלטלה קשה. לצד העצב והבכי והשבר, שהם חלק טבעי וחשוב, כל כך הרבה טוב שיש בתוככן יוצא עכשיו לאור ו'נשפך' החוצה. כל כך הרבה דיבורים יפים ומחזקים, כל כך הרבה יוזמות הנצחה של חסד ושל אור.
זה נכון לא רק בטרגדיה נוראית כזו, אלא גם במצבי משבר קטנים: כישלון במבחן, ריב עם חברה, מתח עם ההורים. מה שיוצא מאיתנו החוצה זה מה שאנחנו מכניסים פנימה כל החיים.
בשורות טובות".
