מה מספרים הנרות?

"צריך להקשיב למה שהנרות מספרים לנו" – כך קובע משפט חסידי מפורסם. אז הנה רק קצת ממה שהרבי מלובביץ' למד מהנרות:

1. חשיבות המסורת. בניגוד לחגים רבים אחרים, חנוכה לא מופיע בתנ"ך. הוא התרחש אחר כך, ולכן אין פסוקים מפורשים לגביו, ורק חכמינו לאורך הדורות קבעו איך לחגוג אותו. כך שבעצם מהותו, הוא מלמד אותנו על החשיבות של המסורת, של חז"ל, של התורה שבעל פה.

2. להיערך לחושך. לא מדליקים נרות בבוקר, אלא דווקא כשהחושך יורד. אנחנו יודעים שיש בחיים תקופות חשוכות - ואז יש להתאמץ ולהאיר.

3. להאיר את הרחוב. אנחנו מדליקים את הנרות מתוך הבית פנימה, כלפי חוץ. הבית הוא מקור האור, שמאיר יותר מכל האורות שברחוב בחוץ.

4. להוסיף אור. שיטת ההדלקה בחנוכה מכונה "מוסיף והולך" – בכל יום מוסיפים עוד נר. לא משנה כמה עשית אתמול, עליך להתקדם ולעשות היום קצת יותר.

5. קביעות בחיים. הנרות מונחים במקום אחד ואסור להזיז אותם ממקומם. יהודי שעוסק בהארת הסביבה צריך לדעת שהמשימה הזו קבועה ויציבה בנפשו, היא חלק מסדר חייו התמידי, ועליו לשים לב שלא יבלבלו ויזיזו אותו.

6. אור עצמי. הנרות צריכים להמשיך לדלוק בכוחות עצמם אחרי שהדלקנו אותם. כשמחנכים ומשפיעים על האחר צריך לוודא שזה יהיה משמעותי, שהוא ימשיך להאיר אחר כך בעצמו לאורך זמן.

חנוכה שמח!