מה אפשר ללמוד השנה מרבי שמעון בר יוחאי? הערב ל"ג בעומר, יום פטירתו, אבל הפעם לא עולים למירון ולא מדליקים מדורות. הפעם הכול יותר פנימי. שימו לב כיצד מתאר הפיוט המפורסם את רבי שמעון בר יוחאי:
בַּר יוֹחָאי, מוֹשַׁב טוֹב יָשַׁבְתָּ,
יוֹם נַסְתָּ, יוֹם אֲשֶׁר בָרַחְתָּ,
בִּמְעָרַת צוּרִים שֶׁעָמַדְתָּ,
שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ.
רבי שמעון נאלץ לברוח מהרומאים אל המערה, אבל מה קורה לו שם? שָׁם קָנִיתָ הוֹדְךָ וַהֲדָרֶךָ. את כל ההוד וההדר – רבי שמעון מקבל מתקופת הבידוד וההסגר שלו. אין לו בית כנסת, אין לו קהילה, אבל הוא לא מתמרמר וכועס אלא מפיק את המיטב. דווקא שם הוא לומד, מתעמק, משתפר ומתפתח, והופך לאישיות כל כך דגולה. במשך שנים הוא לא יוצא החוצה, ומנצל את התקופה הזו כדי לצמוח. הלוואי שגם אנחנו נדע לנצל את התקופה שבה נגזר עלינו להיות ב"מערה" ולקבל הוד והדר לכל החיים.
