האם התורה מטילה עלינו משימה בלתי אפשרית? בפרשת השבוע מופיע הביטוי המפורסם "ואהבת לרעך כמוך", אבל בכנות, איך אפשר לאהוב מישהו אחר כמו שאתה אוהב את עצמך? אז זהו, שזה לא בדיוק מה שהתורה דורשת מאיתנו. השנה גיליתי סקופ קטן בנוגע לביטוי המוכר: הרבה פרשנים כותבים שאם היה כתוב "ואהבת *את* רעך כמוך" – הכוונה הייתה לאהבה רגשית, בלב, כלפי האישיות של האחר, וזה באמת נשמע בלתי אפשרי לאהוב כל אחד אחר כפי שאנו אוהבים את עצמנו.
אבל בתורה נכתב "ואהבת לרעך כמוך". הכוונה היא לא לרגשות אלא לנתינת יחס מעשי, ממשי, בפועל, "כמוך" – כפי שהיית מצפה שהוא יעשה לך. אתה לא אמור לאהוב אותו כמו שאתה אוהב את עצמך, אתה אמור לתת לו את היחס שהיית מצפה שהוא ייתן לך. אם הוא בצרה או זקוק לעזרה – תחשוב מה היחס שאתה היית רוצה לקבל במצב כזה, ותן לו יחס כזה. רבי יוסף בכור שור כתב על כך כבר לפני כ-800 שנה: "ואהבת לו – משמע לעשות לו כמוך, כמו שאתה רוצה שיעשה הוא לך". זו עדיין משימה מאתגרת, אבל היא כבר נשמעת קרובה יותר אלינו. בהצלחה.
