ממש במקביל לבחירות אנחנו מקבלים סדנת מנהיגות, עם תחילת ספר שמות. הנה רק כמה דברים שמשה רבנו מלמד אותנו:
1. מנהיג יכול לגדול אפילו בבית של פרעה כ"נסיך מצרים" אבל לא לשכוח את עמו וזהותו ומשפחתו ועמו. יש לו אומץ לעמוד מול פרעה, שליט האימפריה הגדולה בתבל והאיש שגם גידל ואימץ אותו, ולומר לו את האמת בפנים.
2. מנהיג הוא לאו דווקא כריזמטי. הוא יכול להיות מגמגם, כבד-פה, ולא נואם כיכרות. הוא בעצמו לא טוען שהוא מושלם, אלא מעלה את חסרונותיו האלה בלא בושה ואומר: כְבַד פֶּה וּכְבַד לָשׁוֹן אָנֹכִי.
3. מנהיג עובד בשיתוף פעולה מרבי, עם כמה שפחות דורסנות, קנאה, שנאה ותחרות. הוא יוצא לדרך עם אהרון אחיו ועם מרים אחותו במודל הנהגה שיתופי, שבו כל אחד משתמש בכישרונות שלו.
4. מנהיג לא אומר שצריך "להחליף את העם" או "להחליף את התורה" או "להחליף את הארץ". הוא נאמן ומסור לעם גם כשהוא טועה וחוטא, הוא לא מתייאש למרות הקושי להנחיל את התורה, וממשיך בדרך גם כשאין לעם רצון להמשיך לארץ ישראל.
5. מנהיג לא מייחס לעצמו את הצלחתו. הוא אדם מאמין ויודע שהוא רק צינור, רק שליח. האיש הכי חשוב ביציאת מצרים הוא גם האיש הכי עניו במהלך הזה.
אנחנו כמובן לא מצפים מנבחרינו להיות משה רבנו, בטח לא ב-100 הימים הסוערים הקרובים. ובכל זאת, איכשהו יצא שהפרשות שילוו את הבחירות מזכירות שיש למה לשאוף.