קהילת "ניו ראשל" בניו יורק נמצאת כולה בבידוד. ביום שישי שוחחנו בשידור חי, ושיתפתי אותם ברעיון ששלח אליי אמיר אייגרמן מישראל:
בשבת שעברה קראנו את פרשת זכור, על עמלק, שעליו נאמר: וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחַרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱלֹוקים. עמלק תוקף אותנו בבטן הרכה. זו האידיאולוגיה שלו – לתקוף את החלשים, החולים, הזקנים. לעומת זאת, התקופה הנוכחית מאלצת את כולנו להתגייס, לשנות את הרגלי חיינו, לסכן את כספנו, להסתגר בבתינו – וכל זה לא רק למעננו, אלא קודם כל כדי להגן על אותם חלשים. רוב האוכלוסייה אמורה להבריא מקורונה, אבל קבוצת הסיכון עלולה לאבד את חייה. אנחנו עושים את זה קודם כל בשבילם. האם זו לא אנטיתזה לתפיסת העולם העמלקית? כל מי שנכנס לבידוד, כל מי ששוטף ידיים ומקפיד על כל הוראות הבטיחות, כל מי שנשאר הבוקר עם הילדים בבית – מפגין בכך ערבות הדדית, סולידריות ואכפתיות, ובעצם – מנצח קצת את עמלק.
בהצלחה.
