פעם שאלו את הזמר שולי רנד בריאיון אם הוא לא מיסיונר, הוא הרי שר על אמונה ותפילה ואלוקים. רנד ענה למראיין: "ברור שאני מיסיונר, אבל גם אתה. וסטטיק ובן-אל לא מיסיונרים? כל אחד מעביר מסר כלשהו, בכל מילה שהוא אומר. אבל רק אותי שואלים אם אני מיסיונר".
פרשת השבוע מלמדת שאין כמעט דבר כזה אובייקטיביות. כולנו סובייקטיביים. כולנו מדברים מתוך עולם הערכים שלנו. 12 מרגלים יוצאים לארץ ישראל, וחוזרים עם שתי מסקנות שונות לגמרי: 10 מרגלים טוענים שצריך לחזור למצרים ואין סיכוי להמשיך, ורק 2 משכנעים את העם שכדאי להמשיך הלאה. מי "צודק"? זה כמובן תלוי מי אתה, ובאילו משקפיים אתה מתבונן על המציאות. מעניין שדווקא הרוב הגדול טעה ובוחר בייאוש ובציניות. רק שניים, המיעוט, בוחרים באמונה ובתקווה. אלפי שנים אחר כך, אנחנו קוראים את הפרשה בארץ ישראל, הארץ שרוב העם אז במדבר חשב שאין סיכוי שנגיע אליה.
חטא המרגלים נחשב אצל פרשנינו לחטא מכונן, אולי כי הוא אורב לנו גם עכשיו. כולנו מיסיונרים, השאלה היא רק של איזה ערכים.