סקופ היסטורי: זוכרים את חטא המרגלים? ובכן, לפי מה שפרשת השבוע מספרת היום – אם היו שולחים מרגלות, זה פשוט לא היה קורה.
"אמר הקדוש ברוך הוא: לפי דעתי שאני רואה בעתיד היה יותר טוב לשלוח נשים המחבבות את הארץ כי לא יספרו בגנותה... לדעתי היה יותר טוב לשלוח נשים כאמור".
את הפירוש הזה כתב הרב שלמה אפרים מלונטשיץ (המכונה "הכלי יקר") לפני כ-400 שנה בפולין. אבל הוא לא היחיד. מתברר שהיה הבדל תהומי בין הגברים לבין הנשים בתקופת יציאת מצרים – הגברים היו פסימיים ולא רצו להמשיך את המסע לארץ ישראל, והנשים היו אופטימיות והאמינו בבשורה הזו ובשליחות וברעיון. "על הנשים לא נגזרה גזירת המרגלים, לפי שהן היו מחבבות את הארץ", כותב רש"י בחלק היומי. גם זה סוג של סקופ. לא כך דמיינתי את הכניסה לארץ ישראל: הגברים מתו במדבר במשך ארבעים שנות הנדודים, כיוון שהאמינו למרגלים ומאסו בארץ ישראל, אבל הנשים נכנסו לבסוף לארץ. מבוגרות, אלמנות, אבל מאמינות. המדרש מוסיף שזה נכון לא רק לגבי חטא המרגלים, אלא גם לגבי חטא עגל הזהב. גם שם הגברים מיהרו להשתתף בחגיגה של עבודה זרה, בעוד הנשים לא הסכימו לתרום את התכשיטים שלהן. "אותו הדור היו הנשים גודרות מה שהאנשים פורצים", כותב המדרש. בקיצור – מכירים את הספר "גברים ממאדים ונשים מנוגה"? הפרשה מלמדת אותנו על חלוקה מגדרית אחרת: "גברים ממדבר סיני ונשים מארץ ישראל". (ציור: אהובה קליין - כל הזכויות שמורות)
