מה בא קודם?

לפעמים לא צריך פלפולים ופרשנויות. הפסוקים פשוט זועקים. שבט ראובן ושבט גד מבקשים, לפני שייצאו למלחמה, להשאיר את הרכוש והילדים בעורף, ואומרים למשה רבנו כך: "גדרות צאן נבנה למקננו פה, וערים לטפנו". קודם גדרות לצאן, אחר כך ערים לילדים. קודם הביזנס, אחר כך המשפחה. משה רבנו עונה להם, אבל בתשובה שלו הסדר הפוך: "בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם". קודם כל הילדים ואחר כך הצאן. זה כמובן לא סתם סדר כרונולוגי אלא משהו שמשקף הכרעה ערכית, ומלמד מה יותר חשוב להם. רש"י כותב על כך: "חסים היו על ממונם יתר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפן. אמר להם משה: לא כן, עשו העיקר – עיקר, והטפל – טפל. בנו לכם תחילה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם". הקריירה היא בשביל המשפחה, ולא להיפך. זה הזכיר לי את העצה שנותנים בימינו להורים כדי לא לשכוח, חלילה, את הילד ברכב: להשאיר לידו את הסלולרי, כי אותו בטוח לא נשכח לבד. זה לא כל כך פשוט להגיד "זה לפני זה, וזהו". סדרי העדיפויות האלה הם עדיין הנושא המרכזי על סדר היום של רבים-רבים, שכל הזמן עוסקים בסוד האיזון, ותוהים איך לא להחליף בין האמצעי למטרה.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.