מהי הברכה הכי גדולה שבה אנו יכולים לברך את ילדינו?
ברור שאנחנו רוצים שיהיו להם חיים קלים ונוחים. נראה לעתים שאם רק יכולנו, היינו מרפדים את כל מהלך חייהם ומונעים מהם כל קושי. אבל יש בחיים גם ניסיונות ואתגרים, כידוע.
ובדיוק לכן אומר יעקב אבינו בפרשת ויחי נוסח מיוחד של ברכה, שהופך למטבע לשון יהודי לדורי דורות. יעקב מניח את ידיו על אפרים ומנשה, הבנים של יוסף, ומברך אותם. מתוך הברכה המלאה, יש כמה מילים שהורים אומרים לילדיהם בכל ערב שבת, לפני הקידוש: "יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה".
למה מכל ילדיו של יעקב, שגדלו אצלו בארץ ישראל, דווקא הנכדים אפרים ומנשה הופכים למודל, לסמל? התשובה היא שמאז דורו של יעקב ועד ימינו, יהיו כידוע הרבה גלויות ומאבקים והתמודדות בלתי פוסקת מול תרבויות זרות. אפרים ומנשה הצליחו לשמור על זהותם העצמאית בתוך מצרים, שהייתה מנוכרת כל כך לתרבותם. גם בארמון המצרי, כבנים למשנה של מלך מצרים, הם נשארו נכדים של יעקב אבינו. יעקב מברך את כל בניו ונכדיו וניניו וכו' וכו', עד אלינו, שנעמוד במבחן הזה בכל מקום וזמן, במצרים, בניו-יורק, בתימן, ברוסיה וגם בישראל.
