מהפכה של שמחה

אברהם יושב בפתח האוהל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print
חברה חכמה, אימא לילדים קטנים, אמרה לי: אנחנו ממילא מכינים סנדביצ'ים ומסיעים לגנים בכל בוקר. הבחירה שלנו היא איך לעשות את זה, בשמחה או בעצבים, בשגרתיות או בהתלהבות. מאברהם אבינו למדנו לעשות פעולות שגרתיות מתוך זריזות ואפילו מתוך התרגשות. שימו לב לפסוקים שמתארים כיצד הוא מארח את האורחים הזרים שהוא מזמין לאוהל:
וַיְמַהֵר אַבְרָהָם הָאֹהֱלָה אֶל-שָׂרָה, וַיֹּאמֶר: מַהֲרִי שְׁלֹשׁ סְאִים קֶמַח סֹלֶת לוּשִׁי, וַעֲשִׂי עֻגוֹת. וְאֶל-הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם, וַיִּקַּח בֶּן-בָּקָר רַךְ וָטוֹב, וַיִּתֵּן אֶל-הַנַּעַר וַיְמַהֵר לַעֲשׂוֹת אֹתוֹ.
אברהם ממהר ורץ וגורם גם לאחרים להזדרז ולהיות חלק מהחגיגה. הוא ממש רוקד עם המאכלים לקראת האורחים שלו, כאילו זכה באיזה פרס, כי זו אכן המשימה העיקרית בחייו. אברהם מלמד אותנו שהשאלה היא לא רק מה אתה עושה, אלא איך אתה עושה אותו. באיזו גישה אתה מכין למישהו סנדביץ' או מוזג כוס מים.

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.