איך נוצרת אהבה? איך גורמים למעורבות ולמחויבות? פרשת השבוע, פרשת תרומה, מגלה לנו סוד חינוכי גדול: רק לפני כמה פרשות אלוקים הביא עשר מכות על מצרים, קרע לנו את הים ונתן לנו את התורה, ופתאום הוא מבקש את התרומה שלנו ואת הפעילות שלנו כדי לבנות משכן. מה הטעם בכל הוראות הבנייה הטכניות האלה? למה צריך שהעם יתנדב ויביא קרשים ובדים ועוד חומרים?
פרשנים רבים מסבירים שאלוקים לא צריך מאיתנו כסף וזהב – הוא רוצה את הלב, את השותפות. עד עכשיו בני ישראל היו פסיביים ונהנו משלל חסדים וניסים, ועכשיו הם הופכים לאקטיביים ולוקחים אחריות. הם חלק מכתיבת הסיפור, וככל שמשקיעים יותר – אוהבים יותר. זה נכון לא רק בבניין המשכן אלא בזוגיות (ככל שמשקיעים יותר – קשורים יותר), בהורות (הטרחה הרבה סביב הילדים מחברת אותנו אליהם), בחינוך (ילדים צריכים לא רק זכויות אלא גם חובות, כדי להרגיש אחריות) ובלימוד התורה עצמה (ככל שמשקיעים יותר, מרגישים יותר שייכות).
הרב אליהו דסלר ניסח זאת במשפט נוקב: "יותר ממה שהנתינה באה בעקבות האהבה – האהבה באה בעקבות הנתינה".
