"לשון הרע – לא מדבר אליי"

כשאנחנו אומרים "לשון הרע" – למה בכלל אנחנו מתכוונים?

כיוון שמדובר באחד הנושאים המרכזיים בפרשה, כדאי קודם כל להסביר. יש דברים שמותר לפרסם על פי "חוק איסור לשון הרע", אבל הם עדיין נחשבים "לשון הרע". למה? כי לדיבור יש כוח. כי לכל מילה שאנחנו מוציאים מהפה יש משמעות. הספר הנפלא "שערי תשובה" מסביר שיש שישה סוגים של לשון הרע:

הסוג הראשון – "כאשר ייתן מום באדם, והמום לא יהיה בו". כלומר, אנחנו ממציאים מום באדם. יוסי הוא בחור חכם, אבל אנחנו אומרים עליו בקול רם לכולם: יוסי טיפש.

הסוג השני – "המספר לשון הרע שאינו שקר". כלומר, יוסי הוא באמת טיפש, ואנחנו מציינים בקול שהוא טיפש.

החלק השלישי – "הולך רכיל, שמרבה שנאה בעולם ומסכסך אחים ואוהבים". כלומר, רכלן שהולך מאחד לשני ומסכסך.

החלק הרביעי – "אבק לשון הרע". זו הגדרה דקה ומורכבת יותר, של אווירה שיוצרת לשון הרע. דיבורים של הגזמה או רמיזה ("אני לא רוצה לספר לכם מה קרה עם יוסי"…).

החלק החמישי – ניבול פה, דיבור שמזהם את הסביבה. טוב, כל טוקבק כמעט יספק לכם דוגמה.

והחלק השישי – נרגנות. דיבור של קוטר, של אדם שתמיד מתלונן ורואה את הרע במציאות.

עכשיו כשנראה את הסטיקר "לשון הרע – לא מדבר אליי", נדע קודם כל על מה מדובר.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.