לראות את הכאב ולהביט לו בעיניים. זה מה שצריך לעשות עכשיו, למרות שיותר קל להדחיק. הפסקה הזו שכתב הרב ארז משה דורון מסכמת לדעתי את כל הסיפור: "בדרך כלל אנחנו מבקשים הסחת דעת, נחמה. אבל בתשעה באב אנחנו נקראים לשים לב אל הצער, אל המציאות הלא מושלמת. לא לברוח ממנה, לא לעשות הכול רק כדי לא לכאוב, כמו בתרבות העונג המערבית. כן, יש רע בעולם. יש מר. ואנחנו לא מבקשים רק נחמה, הקלה זמנית, אלא גאולה שלמה, מציאות מתוקנת, מושלמת. זה הזמן בשנה שבו אנחנו נקראים להילחם על העולם, על מצבו של עם ישראל, שאמור להיות שונה לגמרי. לא סתם נאמר במקורותינו שכאשר אדם עולה לבית דין של מעלה שואלים אותו: 'ציפית לישועה?'. כלומר, באמת רצית שינוי? האמנת שזה אפשרי לתקן? ניסית לשפר? כאב לך על המצב? אנחנו נוהגים לבקש את המקסימום רק בנוגע לנכסים ולממון. בתקופה הזו של השנה אנחנו מבקשים את המקסימום על השמחה, יישוב הדעת, הרוחניות, התורה, הקדושה".
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים בנושא ימי בין המיצרים, תשעה באב
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
