פגשתי אתמול את הרב פרופ' יונתן זקס בלונדון, לשיחה לקראת ראש השנה. הנה כמה משפטים שלקחתי איתי לדרך:
- "כשאני שומע את השופר בראש השנה אני שומע את השופר מעקידת יצחק, את השופר שנשמע במתן תורה בהר סיני, את השופר שבישר דרור לארץ בשנת היובל, את השופר שתקעו בו באושוויץ. כל הרגעים האלה מהדהדים ביחד ברגע שבו אנחנו תוקעים שוב בשופר בתחילתה של שנה חדשה".
- "היהודים יודעים להתמודד עם משבר, עם מצב מצוקה. אבל המשימה הגדולה היום היא להתמודד עם אתגר של שגשוג והצלחה. כשיש לנו אויב, אנחנו זוכרים היטב מי אנחנו ושומרים במסירות נפש על המסורת. האם כשאין לנו אויב, אנחנו זוכרים מי אנחנו?".
- "הורים משקיעים הרבה בבחירת בית ספר ובביקורת על בית הספר, אבל בית הספר האמיתי הוא הבית. ההורים הם מחנכים חשובים יותר מהמורים. אני זוכר היטב מילדותי את ההתלהבות של אבא שלי מדברים יהודיים. הוא לא היה דתי, אבל יכולתי לראות אותו מזדקף ונרגש בכל פעם שעניין יהודי הגיע. זה השיעור הכי גדול לילדים, ממה אנחנו מתלהבים".
שבת שלום מלונדון.