"שלום סיון, מהמילואים בדרום. אני מצרף פה צילום של פוסט שממש ריגש אותי: מחר, יום שישי, צום עשרה בטבת. רבים לא יצומו, כי הם בפעילות מבצעית, ואני ביניהם.
אבל כבר שמעתי על כמה אנשים כמו אייל, שאמרו שהם לא צמו בעבר – והם כן ינסו לצום הפעם. בעיני זה משמעותי. איפה היינו בצום יום כיפור ואיפה אנחנו היום...
צום עשרה בטבת הוא היום שבו החל המצור על ירושלים. האויב הבבלי התייצב על החומות של העיר ובסוף, בתשעה באב, נחרב בית המקדש. אנחנו לא צמים רק כדי להנציח, אלא גם כדי לתקן. להתקדם יחד לבניין ולא לחורבן.
בדור שלנו עשרה בטבת מוקדש גם לזכר כל קורבנות השואה, כולל אלה שלא הובאו לקבורה ולא ברור מתי נרצחו. קוראים לעשרה בטבת 'יום הקדיש הכללי'. נדמה לי שאחרי הטבח בשמחת תורה אנחנו מבינים יותר מה הערך של כל נשמה ושל כל יחיד, כמה חשוב להביא כל אחד לקבר ישראל.
הקדושים החדשים, למעלה מאלף נרצחים יקרים, מצטרפים שם למעלה ל-6 מיליון נשמות, ביום הקדיש הזה.
תודה, אייל. ריגשת. יהי רצון שכל ימי הצום יהפכו לימי שמחה. בשורות טובות".
