"כַּבֵּד אֶת אָבִיךָ וְאֶת אִמֶּךָ לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ". בפרשת יתרו אנחנו מתייצבים למרגלות הר סיני, ומקבלים את עשרת הדברות, ובתוכן – הציווי לכבד את ההורים. התורה אפילו מבטיחה לנו שכר על כך: אריכות ימים.
הרב משה חיים לאו היה רב חשוב בפולין, ונרצח בשואה בגיל 50. הוא הציע פרשנות מקורית לפסוק הזה, פרשנות לפיה החיים שלנו יתארכו לא רק קדימה, אלא גם אחורה, אל השורשים שלנו: "אם תכבד ותוקיר את הערכים של הוריך – תזכה שחייך יהיו ארוכים, כיוון שאז יווצר גשר בין העבר והעתיד, וההמשך יהיה אחד ורצוף".
מי שמכבד את העבר מאריך את חייו, כי הוא לא מתחיל כאן ועכשיו. הוא חלק מסיפור גדול ועתיק יותר. אם אתה בן 20, ומכבד את אביך בן ה-50, והוא מכבד את אביו בן ה-85, אתה בעצם בן 155, ואפילו יותר. הסיפור שלך הולך אחורה הרחק הרחק, מדור לדור, עד מעמד הר סיני.
