אנחנו לא תמיד יכולים להשפיע על המציאות, אבל אנחנו יכולים תמיד להשפיע על הפרשנות שלה. כשיוסף והאחים שלו נפגשים, המציאות היא קשה ומרה. האחים הרי מכרו אותו והפקירו אותו. ובכל זאת, יוסף מצליח לאחד את המשפחה על ידי פרשנות חיובית לעובדות היבשות, על ידי ראייה אופטימית ומלאת אמונה. שימו לב לטקסט המדהים שהוא אומר לאחים, כשהוא מגלה להם שהוא יוסף: וְעַתָּה אַל תֵּעָצְבוּ וְאַל יִחַר בְּעֵינֵיכֶם כִּי מְכַרְתֶּם אֹתִי הֵנָּה, כִּי לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים לִפְנֵיכֶם... וְעַתָּה, לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹוקים. יוסף מסביר איך הוא בעצם נשלח למצרים כדי לעלות שם לגדולה, וכך הוא יכול להציל את המשפחה ואת כל האזור בתקופת הרעב. האחים לא יכולים למחוק את מעשיהם, יוסף לא יכול למחוק את הטרגדיה שעבר – אבל הוא יכול להחליט איך להסתכל עליה. האם להתלונן, לנקום, לנטור, או למצוא את הברכה בתוך הקללה. הוא בוחר בנקודת מבט שיכולה להועיל גם לנו, בכל סיטואציה שאליה ניקלע: לְמִחְיָה שְׁלָחַנִי אֱלֹוקים. אם נשלחתי לכאן, עליי לחשוב איך להפיק מכך תועלת לי ולאחרים.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- ויגש
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת ויגש
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.