ד"ר רקפת בן-ישי כותבת כך: "מכירים את התקופות הקשות האלה בחיים, שבהן פשוט מתחשק להגיד: 'הלכתי לישון, תעירו אותי כשהכל ייגמר'? בזמנים כאלה כל כך מקל לדעת שהסוף יהיה טוב, ולדעת איך הכל יסתדר, ובעיקר מתי...
בני ישראל עומדים בפני גלות ארוכה וקשה במצרים. בפרשת ״ויחי״, מסופר כי יעקב אבינו מבקש לגלות להם לפני מותו את הקץ, ולהסביר מתי וכיצד הכל יגמר, אך אלוקים מונע זאת ממנו. למה בעצם?
תהליכים קשים וארוכים כמו הגלות נועדו לבנות בנו קומה חדשה, להצמיח בתוכנו כוחות ולהביא אותנו לתקן משהו בעצמנו ובעולם. יש חשש שאם נדע בדיוק מתי ואיך הכל יסתיים, נחיה בתחושה של פסיביות ושאננות. פשוט נרגיש שהדברים יסתדרו בסוף איכשהו מעצמם, ולא נעשה את העבודה הנפשית והמעשית שלשמה נועד התהליך.
כל אחד היה רוצה לדעת מתי יתחתן, מתי יזכה לילדים, או מתי כל מיני חלומות שלו יתגשמו. יעקב אומר לבניו כך: יהיה קץ, יהיה טוב, אך הקץ הזה נסתר ומכוסה. אין לדעת איך ומתי תבוא הישועה, כך שהאחריות להבאתה רובצת על כתפיכם. אתם נדרשים להתאמץ, לברר ולגלות מה עליכם לתקן, מה עליכם לקדם ואילו כוחות לפתח, ולהבין כיצד לפעול ומה נכון לעשות כדי להביא את הגאולה.
זוהי אחריות כבדה ולעתים מתסכלת, אך בזכותה אנו הופכים מפסיביים שזקוקים להצלה שתנחת עלינו משמיים, לשותפים אמיתיים בהבאת הטוב לעצמנו ולעולם. בהצלחה".
