רק כ-8 מיליון איש חיים בישראל, ו־14.5 מיליון יהודים חיים בעולם כולו, מתוך 7.5 מיליארד בני אדם על פני הגלובוס. שטחה של מדינת ישראל הוא כ־20 אלף קילומטר רבוע, מתוך כ־510 מיליון קילומטר רבוע בכל כדור הארץ. אז למה אנחנו תמיד בראש הכותרות? מה פשר האובססיה העולמית כלפי ישראל וכלפי היהודים? הנה שני הסברים, חדש וישן.
ניקי היילי, שגרירת ארצות הברית באו"ם, סימנה כבר בנאומה הראשון שם את הסיבה — אובססיה וחוסר הגינות:
"כל כך הרבה דברים מתרחשים בעולם, ואנו עוסקים פה רק בישראל? איזה מוסר כפול. מועצת הביטחון אמורה לקדם ביטחון, אבל בפגישה שלנו על המזרח התיכון, הדיון לא עסק בהתחמשות הלא־חוקית בטילים של חיזבאללה בלבנון, ולא בנשק ובמימון שאיראן מעניקה לטרוריסטים. הוא לא עסק בדרכים להביס את דאעש, ולא באופן שבו נטיל על אסד אחריות לטבח של מאות אלפי אזרחים. לא. במקום זאת, הפגישה התמקדה בביקורת על ישראל, הדמוקרטיה האמיתית היחידה במזרח התיכון. זו גישה משוחדת ומנותקת מהמציאות".
זה ניתוח מצוין, כמובן. היילי מנופפת לא פחות טוב מדני דנון גם במספרים - 70 החלטות נגד ישראל, שבע נגד איראן. אבל מהי הסיבה העמוקה יותר למצב הזה? למה עצם קיומנו בעולם מטריד רבים, ועצם קיומנו דווקא כאן - ממש מטריף אותם?
בשנת 1935 ישב באירופה הרב ירוחם ליבוביץ' מול תלמידיו ולמד איתם את פרשת השבוע, פרשת "שלח", שעוסקת בחטא המרגלים ובקשר העמוק לארץ ישראל. וכך אמר אז הרב, בטקסט שכאילו נכתב אחרי צפייה היום בבי־בי־סי או בסי־אן־אן:
"כל החדשות מסתובבות כיום סביב ארץ ישראל. אף אדם שוטה לא יכול לומר על זה כי אלה הם דברים פשוטים ומקריים. היום פוליטיקה אחת מקיפה את כל העולם כולו. כל המתרחש, אף בקצה אחד של העולם, הופך כיום להיות שאלה כלל־עולמית. וכי איך מתקשר לכל השאלות הכלל־עולמיות העניין היהודי? לא ייאמן כי יסופר איך שאין ממש מקום, ואין איש בעולם, אשר על פיהם לא יעלה שם ישראל. כל העולם כולו ממש יושבים ודנים על שאלת ארץ ישראל, כבעיה היחידה של כל העולם. הלא זה ודאי אות ומופת שמיימי הוא! אבל מה זה מורה? מה היא כל ההתעוררות על ארץ ישראל, מה תעלומת כל העניין? בדבר שאין לי השגה אינני רוצה להתערב, אבל דבר אחד פשוט: כי לא פשוט זה!"
גם אם אנחנו לא מבינים את הסוד, אנחנו מבינים שיש פה איזה סוד.
