מזל טוב, אחרי שנים רבות של ציפייה, רבקה אמנו בהיריון. כך נפתחת הפרשה. אבל אז היא מרגישה בבטן את שני התאומים שלה כל הזמן מתקוטטים ורבים:
וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר: "אִם כֵּן, לָמָּה זֶּה אָנֹכִי?", וַתֵּלֶךְ לִדְרשׁ אֶת ה'.
לכאורה, במצב כזה צריך רק ללכת לרופא נשים ולעשות אולטרסאונד. למה להוסיף לכך את השאלה הקיומית "למה זה אנוכי"? ומה פתאום "לדרוש את ה'"?
פרשנינו מסבירים: רבקה יודעת שלכל התרחשות בעולם יש גם שורש רוחני, יש סיבה עמוקה יותר. היא רוצה להבין את המימד הזה, להתחבר לשורש, לדעת מה התפקיד שלה בתוך כל מה שקורה לה. והיא אכן מקבלת תשובה על יעקב ועשיו, אחים שונים מאוד אחד מהשני, כבר ברחם. היא מבינה שהמאבק בתוכה מייצג מאבק בין שני עמים, שתי תפיסות עולם.
פרשנינו מסבירים שזה כך בכל דבר שקורה לנו בחיים האישיים, וגם בחיים הלאומיים. שום דבר אינו סתמי. אין פה שום הבטחה או פתרון קסם, אבל כל אחד מאיתנו מוזמן לשים לב לתגובה הזו של רבקה אמנו. לדרוש את השם. רבקה אמנו מלמדת אותנו לשאול במצבים מבלבלים או מאתגרים: מה ה' רוצה ממני? מה המטרה והמשמעות? מה התפקיד?
