בשיאו של טקס חגיגי ומרגש – טרגדיה.
העם כולו חיכה לחנוכת המשכן, אחרי כל ההכנות, אבל אז – שני בניו של אהרון הכהן נפטרו בפתאומיות. הסיבה, על פי מה שמסופר בחלק היומי בפרשת שמיני: "ויקריבו לפני ה' אש זרה אשר לא ציווה אותם".
מהי אותה אש זרה? ובכן, את השאלה הזו שואלים את עצמם פרשנים כבר אלפי שנים. מה היה החטא החמור שהם עשו שם, במהלך חנוכת המשכן? הרב שמשון רפאל הירש מסביר שהם הלכו אחרי הרגש ולא אחרי השכל. אנחנו מכירים היטב ביטויים כמו "מרגיש לי", "זורם לי", "אני לא מתחבר", "אני לא במקום הזה", "לא מדבר אליי".
הרב הירש (אולי לא סתם הוא היה מגרמניה...) הוביל גישה אחרת לגמרי, של ציות ודייקנות ומחויבות ומסירות. כך הוא כותב על מותם של בני אהרון ועל אותה "אש זרה" שלהם:
"לא התחום האפל של התרגשות הנפש והדמיון, אלא דעה צלולה ושכל חריף ומפוכח, הם הנדרשים לכל מעשי מצוות ה'. בני אהרון מתו מתוך שהלכו שבי אחר התרגשות ליבם, ומכאן הלקח לכל כהני העתיד ולכל מורי ההוראה בישראל: אל ילמדו רק את מה שלבם אומר להם, ואל יהיו בעלי דמיון טועה ומתעה".
(בתמונה: הרב שמשון רפאל הירש. הפירוש הקצר עושה קצת עוול לדמותו המורכבת, שהיו בה כמובן גם המון רגש והתלהבות)