לכבוד הצלת קאיד פרחאן אלקאדי

קיבלנו היום חיזוק לשריר התקווה והאמונה. חיזוק לכל המדמיינים והמתפללים לטוב. ככה זה יראה, ועוד יותר. זה אפשרי.
ראיתם את הווידאו של האחים של החטוף קאיד פרחאן אלקאדי רצים אליו מהר מהר, במסדרונות של סורוקה, כדי לפגוש אותו? האם היום בבוקר הם בכלל דמיינו רגעים כאלה? והנה, פתאום קראו להם, באמצע היום. בואו, עכשיו. זה קורה.
וכרגיל, כמו שהרע התרחש באופן מפתיע, גם הטוב מתגשם – לאו דווקא כמו שחשבנו. בתסריט שאולי לעולם לא נדע את פרטיו. עם גיבורים אלמוניים שלעולם לא נוכל להודות להם אישית.
ברוך הבא, קאיד. קיבלנו תזכורת להתפלל לא רק לחזרה כזו הביתה של כל אחד מהחטופים היקרים, אלא גם להתגשמות של חלומות גדולים יותר, שנראים דימיוניים.
השבתות האלה, בין תשעה באב לראש השנה, נקראות שבתות הנחמה. בכל שבת בבוקר קוראים בכל בתי הכנסת בעולם נבואות שבמשך אלפי שנים נשמעו כל כך רחוקות מהמציאות.
אבל בדור שלנו הן הולכות ומתגשמות ונראות קרובות יותר, ועדיין, לפעמים רחוקות. הנה למשל מילות נחמה שקראנו בשבת האחרונה:
"כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ, תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".
זה יקרה. כל החורבות – ייבנו, וכל המקומות השוממים – יתמלאו ששון ושמחה. במהרה בימינו.