בהרצאות באנגלית אני מגלה כמה קשה לתרגם את שתי המילים האלה כמו שצריך: "לֶךְ לְךָ". הציווי שנאמר לאברהם בפרשת השבוע מורכב משתי מילים דומות אבל שונות. זה לא "לך לירושלים" או "לך לתל אביב". פרשנינו מסבירים שיש פה בקשה ללכת – אבל לתוך עצמך, פנימה לתוך הנשמה שלך. שתי המילים הראשונות שנאמרו אי פעם ליהודי הראשון הן קודם כל לזוז, ללכת, אבל להתבונן היטב פנימה. רק מתוך כך אפשר לצאת אחר כך אל העולם כולו.
אברהם מתבקש למצוא את הייעוד שלו, להיות הגרסה הכי טובה של עצמו, לבשר בשורה לעולם כולו. בספר "שפת אמת" נכתב רעיון מהפכני: "הציווי 'לך לך' נאמר מה' יתברך לכל האנשים תמיד, ואברהם אבינו – שמע וקיבל".
כלומר, הקריאה הזו למימוש עצמי מהדהדת בעולם כל הזמן, לכל אדם, צריך רק לשמוע את התדר. גם לנו, בניו של אברהם אבינו, נאמר "לך לך". גם ברגע זה.
שנזכה לשמוע.
