אולי גם הגננת שלכם סיפרה לכם את הסיפור המפורסם, שפותח את פרשת "וירא": אברהם אבינו יושב בפתח האוהל, כמה ימים אחרי ברית המילה שלו, ואלוקים מגיע לדבר איתו. חז"ל מספרים שזה ממש "ביקור חולים".
אבל אז עוברים שם שלושה אורחים זרים, ואברהם נוטש את השיחה עם אלוקים כדי לרוץ אליהם ולהציע להם לאכול ולשתות. כלומר, בשביל הכנסת אורחים עוזבים את השכינה באמצע.
רגע, אבל למה בעצם? למה לעצור שיחה עם ריבונו של עולם בשביל כבודם של כמה עוברי אורח? פרשנינו מציעים תשובה עמוקה לשאלה, חנן פורת נותן הסבר בספרו:
נכון, בגן אמרו לנו שאברהם רץ בגלל חסד. אבל בעצם, כשאלוקים מגיע ל"ביקור חולים" אצל אברהם הוא לא רק מזכה אותו בחוויה רוחנית מיוחדת, אלא למעשה מגלה לו את מידותיו, ובפרט את מידת החסד שלו. ביקור החולים הזה הוא בעצמו שיעור לאברהם אבינו: הוא לומד באותם רגעים כמה ריבונו של עולם אכפתי כלפי הדברים הקטנים ביותר, דואג, רחום וגומל חסדים. ולכן, כשאברהם רואה אנשים זרים הוא לא עוזב את אלוקים, אלא מפנים את השיעור שלמד ומיישם אותו מיידית: גם הוא רץ לנהוג כלפיהם באופן של גמילות חסדים. הוא לא נפרד מאלוקים אלא מתחבר לאידיאל האלוקי, למידותיו של הבורא, לאופן שבו הוא פועל ומצפה מאיתנו לפעול.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- וירא
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת וירא
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
