לחוות סיפור מרגש שאי אפשר שלא לספר

דגל ישראל
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

"שלום סיון, זו שרי רוזנבאום. אני מדריכה בימים אלה קבוצה ראשונה של 'תגלית' שמיועדת לבעלי מוגבלות גופנית. כמדריכה בפרויקט תמיד הרגשתי שמשהו לא פייר בכך שאי אפשר להביא לארץ צעירים אמריקאים נכים. עכשיו הטיול הותאם עבורם במיוחד. בשבוע שבו אנחנו קוראים בפרשה את המילים 'וְהָיָה כִּי תָבוֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ', גם הם חווים את הזכות הזו, לבוא אל הארץ בפעם הראשונה. הם מתרגשים ברמות שקשה לתאר. היינו בטבריה, בקיסריה, בכותל, עשינו שבת בירושלים, ומחר עולים למצדה. העיקרון הוא שכולם עושים הכל: כולם עשו אומגה ביער בעכו גם אם זה אומר שהם בתוך ערסל מיוחד, וכולם עלו לשייט בכנרת גם אם צריך לסחוב אותם לסירה... אני כותבת כי לדעתי לישראלים יש הרבה מה ללמוד מההתלהבות שלהם. למשל, ישראלים שפגשו אותנו במדרחוב בירושלים אמרו שזה מרגש לראות אחרים שמתאמצים כל כך להגיע ולטייל פה, במקום שעבורנו הוא מובן מאליו. יש לנו אוטובוס מותאם לנכים, יש יותר אנשי צוות כדי לדחוף את כסאות הגלגלים, אנחנו עושים מסלולים מונגשים ויש רופא שמלווה אותנו. אחד החניכים אמר לי אתמול: תמיד שנאתי את היהודים האמריקאים האלה שלא סותמים את הפה עם סיפורים מישראל. עכשיו אני הולך להפוך לאחד מהם".

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.