הנה דברים שלמדתי אמש בשבעה על רס"ב במיל' אלון וייס, ביישוב פסגות, מאשתו נטע:
* "תמיד אמרנו אחד לשנייה שאדם צריך לחיות חיים מלאים, חיים שמחים. ואם לא, אז הוא צריך לדאוג לכך, בשיקול דעת. אלון כל הזמן חשב האם מה שהוא עושה חשוב, משמעותי, משמח".
* "הרב יוסף וייצן אמר לי משפט שנתן לי כוח להיום, נראה מה יהיה מחר... הוא אמר: אלון בא לעולם ל-49 שנה. זה מה שהוקצב לו, נקודה. אבל הוא ניצל כל רגע, והוא סיים את 49 השנים תוך כדי לחימה בחמאס והשמדת מחבלים".
* "עכשיו מדברים עליו, הוא הופיע בחדשות, אבל בחייו הוא לא היה כוכב בולט. הוא היה מאוד חכם והיה לו המון מה לומר, אבל הוא התבטא בקול, רק אם מישהו בא ורצה לשמוע, וביקש להקשיב. הוא לא התבלט, אבל מי שהתקרב ולמד ממנו - הרוויח".
הסלון מלא מנחמים. עכשיו כולם רוצים להתקרב וללמוד.
המקום ינחם אתכם.
