לזכרן, לרפואתם

פרשת השבוע מתחילה ברצון הפשוט לצאת לדרך, אל מסעות החיים, ולחזור הביתה בשלום, פיזית ורוחנית: "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע", נפתחת הפרשה, ואז מגיעה הבקשה של יעקב "אִם יִהְיֶה אֱלֹוקים עִמָּדִי, וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ… וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי".
ובלב הפרשה – המשפחה. המפגש בין יעקב לרחל, לידת השבטים שמהם תצמח האומה כולה, חינוך הילדים בסביבה זרה, וגם הזעקה של רחל אימנו לזכות לפרי בטן: "הָבָה לִּי בָנִים וְאִם אַיִן מֵתָה אָנֹכִי".

ציפי רימל נקברה אתמול אחרי שנהרגה בתאונת דרכים, ואיתה בתה נועם רחל, בת שלושה שבועות. בעלה אפרים ובנה איתי עדיין מאושפזים. נדמה לי שרבים שמעו את הידיעה העצובה, עצרו לרגע, וחשבו על שני הדברים הבסיסיים האלה – לשוב הביתה בשלום, ולדעת להעריך את המשפחה.

• לעילוי נשמת ציפורה ונועם רחל, ולרפואת אפרים צבי משה בן שולמית צביה והבן איתי יעקב בן ציפורה.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.