רוצה לקבל עדכונים למייל?

נשמח לשלוח לך באופן אישי סיכום שבועי מצוות האתר:

לזכור מחדש שכולנו רקמה אנושית אחת

רקמת מנדלה
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

לתושבי הדרום

לילה קשה של אזעקות ולחימה בדרום. לאכפתיות שלנו, לבדיקה התמידית איפה היו נפילות, לסולידריות – לכל אלה יש שורשים עתיקים. בפרשת השבוע מופיע הפסוק: "רְאֵה אָנֹכִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּוֹם בְּרָכָה וּקְלָלָה". הוא מתחיל בפנייה ליחיד, במילה "ראה", ואז עובר ללשון רבים, במילה "לפניכם". אז האם מדובר כאן על האדם הבודד או על העם כולו? מה סיבת השינוי הלשוני?
הנה ההסבר שכותב הרב אברהם סבע בספרו "צרור המור" לפני כ-500 שנה, בתקופת גירוש ספרד:

"להודיע לנו עיקר גדול בשורש האמונה ובמעלת ישראל: אף על פי שהם רבים הם כמו יחיד, לפי שנחצבה נפשם מאל אחד. ולכן תמצא בתורה שלפעמים מדבר עמהם בלשון יחיד 'לא יהיה לך אלוהים אחרים' ובמקום אחר כתוב 'לא תעשו לכם אלילים', להורות על מעלתם, שאף על פי שהם רבים – הם כמו יחיד".

אחדות וערבות הדדית הן לא קלישאה. אנחנו באמת סוג של רקמה אנושית אחת.

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.