להשקיע את האנרגיות על החטופים החוצה

כבר זמן מה אני חושבת שאת האנרגיות בנושא החטופים צריך להשקיע בעיקר החוצה, כלפי העולם. אנחנו רבים בישראל בזעם, שלפעמים מטשטש את הזעם על מי שחטף אותם, על חמאס. הוא האויב, רק נזכיר. צועקים פה על מתווים ועסקאות שלפעמים לא קיימים בכלל, עוסקים במניפולציות של סינוואר ורק עושים אותו מרוצה.
תחשבו שאת כל הזעם הזה שלנו היינו מפנים לשם. להפגין בכל מקום בעולם נגד דיפלומטים קטארים, למשל. וגם ברשתות החברתיות. ולהתכנס בכל מוצאי שבת בבירות העולם, שם כבר שכחו מי האור ומי החושך. שם, בניגוד אלינו, לא חושבים על החטופים בכל יום.
אני יוצאת למפגשים בקהילה היהודית בלונדון. רואה את הפרצופים של חטופינו בנתב"ג, כאילו ממנים אותנו לשגרירים שלהם, ובטוחה שכל ישראלי לוקח אותם איתו.
בשורות טובות.