זכיתי לראיין אתמול את רחלי פרנקל ושריל מנדל מול מאות אנשים בלונדון. רחלי איבדה את בנה נפתלי, שנחטף ונרצח יחד עם הנערים גלעד ואייל. בנה של שריל, נהרג במבצע בשכם. שתי הנשים המרשימות האלה הפתיעו אותי במסר שביקשו להעביר.
כך אמרה שריל: "קיבלתי חיבוק ענק מעם ישראל, תמיכה שאי אפשר לדמיין, וזה מה שהחזיק אותי. אני מבקשת שתתייחסו ככה לכל מי שסובל מאיזושהי מצוקה סביבכם. פשוט חפשו אותו, ותכריחו אותו לקבל עזרה".
רחלי הלכה צעד קדימה: "יש בישראל היררכיה של שכול. במקום הראשון נמצאים קורבנות צבא וטרור, ויש אפילו VIP, מפורסמים כמונו. אחר כך מגיעות משפחות שחוו אובדן בגלל מחלות ותאונות, ויש גם קורבנות פשע והתאבדויות. אני חושבת שאם אלפית מהתמיכה שאנחנו קיבלנו הייתה מופנית לחברה האזרחית שמתמודדת עם אובדן – הייתה לנו חברה טובה הרבה יותר. את כל היחס המיוחד אלינו, כל האהבה וההתעניינות והחמלה והחיזוק, צריך ליישם גם באבל 'רגיל', כי אין אבל רגיל. האנרגיה הזו יכולה לשנות את ישראל".
כשירדנו מהבמה שמענו על עוד ארבע משפחות שאיבדו את יקיריהן באסון באתר בנייה.