להרחיב את החיבוק

צילום: מרים אלסטר, פלאש90
שיתוף ב facebook
שיתוף ב twitter
שיתוף ב whatsapp
שיתוף ב email
שיתוף ב print

המשתתפות בתכנית "נפגשות" שאלו אתמול את רחלי פרנקל אם קשה לה יותר להתפלל ביום כיפור, מאז שבנה נפתלי פרנקל נחטף ונרצח, יחד עם הנערים אייל וגלעד. רחלי ענתה: "מאז, אני דווקא מרגישה שיש לי עוד נציג, שם למעלה".

אחר כך אמרה שהמשפחה שלהם מקבלת חיבוק מיוחד מאז מבצע "שובו אחים", אבל היא מבקשת לתת חיבוק כזה לעוד מעגלים של כאב ועצב: "לא רק אירועי טרור צריכים לזכות לתשומת לב בחברה הישראלית. מה עם מישהו שמתמודד עם מחלה, אובדן, אבטלה, משבר נפשי? יש כל כך הרבה אנשים נוספים שצריכים את האהבה הזו, זה לא 'הוגן' שאנחנו יודעים לחבק ככה רק על רקע ביטחוני".

לילדות ולנערות ששיתפו במצוקות האישיות שלהן, ושאלו איך היא ממשיכה לחייך ולשתף גם אחרי כזה משבר, ענתה רחלי במשפט שהוא המוטו של חייה: "אתן צריכות להגיד לעצמכן: אני לא הכאב שלי. אני חשה כאב, אבל הוא לא מה שמגדיר אותי באופן בלעדי. אם את מפחדת ממבחנים, תגידי לעצמך: אני לא רק חרדת המבחנים שלי. אנחנו אנשים מורכבים וגמישים ויכולים להכיל בנפש גם את הכאב, וגם חלקים אחרים ושמחים. זו כפיות טובה לשפוך צבע שחור על כל החיים שלי ולא לראות גם את הברכה שיש בהם".

מתחדשות

נשים מתכוננות יחד לשנה החדשה

האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.