אנחנו בתקופה של נחמה, האם אנחנו מרגישים את זה? אחרי תשעה באב מגיעות שבע שבתות רצופות שבהן קוראים הפטרה של דברי נחמה. זכיתי לדבר בכנס השנתי של ארגון "משפחה אחת" בפני מאות נשים נפגעות טרור, על נחמה. לא רק להן, ששילמו מחיר כבד, אלא לכל מי שמתמודד:
• בתלמוד יש מושג "תנחומים של הבל". תנחומים שמזיקים יותר מאשר עוזרים. כשרוצים לנחם מישהו צריך לראות שהמילים שלנו הן מדויקות ובאמת מרפאות. לחשוב מה אומרים ומה האדם שמולנו צריך לשמוע.
• נחמה היא מומחיות של נשים ואימהות. תראו איזה דימוי נפלא כותב הנביא ישעיהו. אלוקים אומר לנו: "כְּאִישׁ אֲשֶׁר אִמּוֹ תְּנַחֲמֶנּוּ - כֵּן אָנֹכִי אֲנַחֶמְכֶם". כלומר צריך לנחם כמו שאמא יודעת אוטומטית לנחם את הבן שלה, תסתכלו על ילד שמקבל מכה ועל אמא שלו שמחבקת ומרגיעה. זה המודל.
• הרב קוק כותב: "נחמת ישראל היא עכשיו חובתנו היותר גדולה וקדושה". מה החובה הגדולה והקדושה שלנו עכשיו, בתקופה הזו? לדבר דיבורים מחזקים. מיטיבים, מרוממים.
• והנה הפסוק האחרון בהפטרה שנקרא השבוע, על כך שהארץ הזו תזכה לנחמה, בניייה ושמחה: "כִּי נִחַם ה' צִיּוֹן, נִחַם כָּל חָרְבֹתֶיהָ, וַיָּשֶׂם מִדְבָּרָהּ כְּעֵדֶן, וְעַרְבָתָהּ כְּגַן ה'. שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יִמָּצֵא בָהּ תּוֹדָה וְקוֹל זִמְרָה".
שנזכה.
