לרוב, החיים לא מתנהלים כפי שתכננו. לטוב ולרע, המציאות מזמנת לנו הפתעות. בשבת קראנו בתורה על יעקב אבינו, שמצא את עצמו במצב חדש ומאתגר: אחרי שנים באוהל החמים והביתי של יצחק ורבקה, הוא נאלץ פתאום לעזוב ולברוח. עשיו אחיו תכנן להרוג אותו, ואמו רבקה ביקשה שיימלט. אפשר לנחש שיעקב חש בודד ומפוחד, לבד בעולם.
הרב ערן טמיר מבקש שנשים לב לדרך שבה יעקב מתמודד עם השינוי, עם המצוקה: רגע לפני שיעקב יוצא לדרך, אביו יצחק קורא לו. הוא מברך אותו ומטיל עליו שליחות: הגיע זמנך להמשיך את השושלת ולבנות את האומה הישראלית. צא מישראל לאזור חרן, ושם תמצא אישה ותקים משפחה, שתהיה הבסיס של עם ישראל כולו. ברגע אחד יעקב הופך מפליט שבורח – לאדם שקיבל שליחות. הוא לא סתם נמלט מאחיו, הוא יוצא לבנות את עתידו.
עכשיו, יעקב יוצא לדרך מלא בביטחון ובתחושת אחריות. משמעות נוצקה אל תוך המציאות הקשה והמפחידה. הבריחה הפכה לבחירה.
את ההסתכלות הזו כדאי לאמץ גם בחיינו האישיים והלאומיים. כשנותנים לנו או לילדינו תפקיד, כשאנחנו בשליחות, כשיש ייעוד – כל העולם נראה אחרת.
