להעלות לארץ גם את הנשמה

"שלום, אני כותב ממרוקו. שמי אופיר שמאי, ואנחנו כאן במשלחת של צעירים מירוחם מטעם ארגון 'כולנא', במסע מרגש של זהות ותרבות והיסטוריה. אחת המשימות שלנו היא שיפוץ בית העלמין היהודי במרקש. היה מרגש לתקן ולנקות מצבות עתיקות של אבות אבותינו, וגם ללמוד שם מתורתם.

ספר שמות נפתח בהצהרה דרמטית: 'וְאֵלֶּה שְׁמוֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הַבָּאִים מִצְרָיְמָה, אֵת יַעֲקֹב אִישׁ וּבֵיתוֹ בָּאוּ'. חז"ל מספרים לנו שבכל שנות הגלות, בני ישראל לא שינו במצרים את שמם, את לשונם ואת לבושם. כל אחד ידע לא רק מי אבא שלו, אלא מי אבא של אבא של אבא שלו – יעקב אבינו. החיבור העמוק לשורשים, הידיעה שהם חלק משרשרת ארוכה – זה מה שגרם להם לבסוף להצליח לצאת משם. זה בדיוק מה שאנחנו נחשפים אליו כאן במרוקו: מורשת מרשימה של שמירה על הזהות. לפעמים נדמה לי שב'יציאת מצרים' שלנו בדורנו, בדרך לארץ ישראל, לא כל האוצרות האלה נכנסו למזוודת הסוכנות של העולם החדשים. ואולי הם נכנסו למזוודה, אבל היה מי שדאג להוציא אותם משם בזלזול בארץ. חלק חשוב מהזהות נמחק ונשכח. לא רק את הגוף צריך לעלות לישראל, אלא גם את הנשמה. התפקיד שלנו בדורנו הוא להביא את הניצוצות מכל הגלויות – לארץ ישראל".

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.