זה נראה בהתחלה ארוך ומתיש. בפרשת השבוע מופיעה סקירה מפורטת של כל המסעות שעם ישראל עבר במדבר. 42 תחנות, 40 שנה, ואינספור אירועים - עד שהם זוכים לבסוף להיכנס לארץ ישראל.
חכמינו מסבירים שאנחנו עוברים בחיים שלנו מסעות רבים ומתמשכים. תוך כדי צעידה לא תמיד ניתן להבין מה המטרה של כל חלק במסע. הראייה שלנו היא נקודתית וחלקית. לפעמים נראה שאנחנו במשבר בלתי-פתיר, או שאנחנו בנסיגה אחורה. לפעמים אנחנו בשיא הפסגה, אבל אז מגלים שהגאולה השלמה עוד רחוקה.
בפרשה, אחרי ארבעים שנה, העם מסתכל על הכול שוב לאחור ומקבל תמונה חדשה. הוא מבין שכל צעד היה חשוב, שלמדנו משהו גם מההצלחות וגם מהכישלונות.
כמה חשוב לחיות עם פרספקטיבה רחבה. המבט הזה יכול להועיל לכולנו, לא רק כעם אלא גם ברמה האישית: אנחנו תמיד נמצאים בחלק קטן מתוך מסע שהוא הרבה יותר ארוך, גדול ומשמעותי, ושבוודאי יהיה לו סוף טוב.