אלה ימים מרגשים. הורים מלווים ילדים למוסדות החינוך, ורבים מתחילים בימים אלה מסגרות חדשות בכל התחומים. כולם יותר חגיגיים ויותר מחייכים וגם יותר מצטלמים. ועוד חודש? ועוד חודשיים? מה קורה בעומק השנה, בשגרה? מישהו יצלם את הילד בבוקר בדרך ללימודים בעוד שבוע?
"הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה" - כך נאמר בפרשת כי תבוא. למה נכתב כאן "הַיּוֹם הַזֶּה"? הרי התורה ניתנה מזמן, בהר סיני, ואנחנו קוראים את הפסוקים האלה עכשיו, אלפי שנים אחר כך.
רש"י מסביר כך: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאילו בו ביום נצטווית עליהם".
התורה מבקשת שנרגיש בכל יום שוב למרגלות הר סיני. שנחוש בכל יום מחדש שהיא מרתקת. שכאשר אנחנו לומדים, לא נרגיש התיישנות אלא התחדשות, לא נמנום אלא התעוררות. כאילו כל בוקר הוא הבוקר הראשון ללימודים, ואפשר לפתוח בו דף חדש. זה חתיכת איחול לפתיחת שנת הלימודים, או בכל מסלול אחר: "בכל יום יהיו בעיניך חדשים". בהצלחה לכולנו.
