להמשיך בחיים

שתיהן נשים מעוררות השראה, שהחליטו – בעיצומו של המשבר העולמי הזה – לקום ולהמשיך, למרות הכאב העצום.

סטרני וולף איבדה את בעלה הרב בני וולף, בן 43, שליח חב"ד בעיר המבורג בגרמניה. היא הפתיעה רבים כשהודיעה שבעלה ייקבר שם, ושהיא ושמונת ילדיהם יישארו כעת בהמבורג וימשיכו את מפעל השליחות. דיברתי איתה אתמול ושמעתי ממנה עד כמה ההחלטה שלה חיזקה את הקהילה המקומית בימים הקשים האלה.
רחל הבר איבדה את בעלה, הרב אברהם ישעיהו הבר, בן 55, מקים ארגון "מתנת חיים". כ-800 איש קיבלו תרומת כליה בזכות הארגון שהקים, וימים אחרי שנפטר מנגיף הקורונה – היא מונתה ליו"ר הארגון במקומו. "תמיד עשינו הכול ביחד", אמרה. "עכשיו אני מבינה שהוא הכשיר אותי להמשיך את השליחות".

פרשת "אמור" נפתחת בהכרזה חד משמעית: אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם לְנֶפֶשׁ לֹא יִטַּמָּא בְּעַמָּיו. הכהנים נדרשים להתרחק מהמתים, ועד היום כידוע הם לא נכנסים לבית קברות. במצרים הייתה "תעשיית מוות" שכללה חניטה, פירמידות ועוד. התורה ביקשה להציג תפיסה אחרת: הכהן, הדמות החינוכית, איש הרוח, לא משרת את המתים כמו שם, אלא משמש מודל חי עבור החיים. מרכז הכובד אמור להיות המשך החיים. העיקרון הזה מלווה אותנו מיציאת מצרים ועד למשפחות וולף והבר בימינו.

כיצד ברצונך לשתף?

סיון רהב-מאיר

סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.
האתר עושה שימוש בעוגיות על מנת להבטיח לך חווייה טובה יותר.