את הציור היפה הזה צייר הדר גולדין ז"ל. רשת אמי"ת שבה למד הפיצה אותו כקישוט לסוכה בכל רחבי הארץ. הרב איתמר חייקין, שהיה המחנך והמנהל של הדר בתיכון, הוסיף הסבר ליצירה:
"הבחירות השבות ונשנות, הצרימות ברשתות החברתיות, מחלוקות שלא לשם שמיים, השנאה והיריבות התהומית – עושות בנו שמות. הלב מתחנן למשהו אחר, מתחנן להשיב את היחד הטוב, ואין כסוכות כדי לשנות את המסלול. אך השאלה היא מהי הרוח שאנחנו מבקשים שתצא מהסוכה שלנו. הדבר תלוי בכל אחד ואחת, ובבחירה שלו מה להכניס לסוכתו ואיזו רוח להוציא ממנה לעולם ולרחוב הישראלי. אני בוחר ברוח הדר. בהדר היה שילוב של שמחת חיים, מאור פנים, ענווה ודיבור בגובה הלב. כל אלו שברו מחיצות ויצרו חיבורים עדינים. דווקא בימים אלו נביא מ'פרי עץ הדר' שלו לסוכה, עץ שנגדע באיבו. יונת השלום בציור של הדר היא גם תזכורת וגם תפילה: תזכורת לתפקידה של הסוכה כסוכת שלום שבתוכנו, סוכה העושה אותנו מאוגדים יחד על שלל המינים, הצבעים והדעות. תזכורת שטרם השלמנו את המשימה. הדר ואורון שנפלו על הגנת ארצנו, עדיין מוחזקים בעזה ולא הובאו לקבר ישראל. וגם תפילה לבורא עולם: ופרוס עלינו סוכת שלומך".
