עיקרון משנה-חיים מסתתר בתחילת הפרשה: "אֱמֹר אֶל הַכֹּהֲנִים בְּנֵי אַהֲרֹן", כך אומר אלוקים למשה רבנו, ורק אז הוא גם מפרט מה להגיד לכוהנים. למה צריך לספר לכוהנים שהם בני אהרון? הם הרי יודעים את זה.
ספר הזוהר מסביר: קודם כל צריך להזכיר לכהנים מה השורשים שלהם, מה מעלתם, מי האבא הנפלא שלהם, אהרון הכהן, שהיה דמות חינוכית ורוחנית שכולה שלום, אהבה ואחדות. רק אחר כך, כשהם יודעים מאיפה הגיעו, אפשר להתחיל לתת להם הוראות. קודם צריך לרומם, לחבר.
פרשנינו אומרים שכך אלוקים קורא לכל אחד מאיתנו: "דַּע מֵאַיִן בָּאתָ". תכיר את שרשרת הדורות שלך, כמה שיותר אחורה. זה ימלא אותך בכוחות ובתחושת שליחות. הנביא ישעיהו מזכיר שאם הולכים אחורה, לסבא של סבא של סבא, מגיעים לשורש: "הַבִּיטוּ אֶל אַבְרָהָם אֲבִיכֶם וְאֶל שָׂרָה תְּחוֹלֶלְכֶם".
למעשה כל מי שקורא את השורות האלה עכשיו, הוא צאצא של הרבה אנשים דגולים שחיו פעם, ושל אברהם ושרה. האם זה גורם לנו להתחיל את היום אחרת?