פעם ההורים יכלו להוריד פקודות, והדור הצעיר ציית. היום זה יותר מסובך. בפרשת השבוע, פרשת "חוקת", מופיע עיקרון חינוכי גדול: בעבר, כאשר משה רבנו היה צריך לתת לעם לשתות, הוא קיבל הוראה ברורה: "וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם". אבל בפרשה שלנו, כעבור עשרות שנים, לפני הכניסה לארץ ישראל, ההוראה היא אחרת: "וְדִבַּרְתֶּם אֶל הַסֶּלַע לְעֵינֵיהֶם וְנָתַן מֵימָיו". לא להכות את הסלע – לדבר אליו.
התורה נמשלה למים. פרשנינו מסבירים שיש כאן מסר ברור ביחס לתורה, לחינוך, לכל ערך שרוצים להעביר היום: הדור השתנה. ההורים שלהם, שיצאו ממצרים, היו עבדים. הם היו רגילים לכוח הזרוע. בדורות קודמים אפשר היה לצוות, להגיד "כי ככה אמרתי", וזהו. זה הספיק. אבל אל הדור הצעיר צריך לדבר אחרת. לא בכוח, אלא גם באהבה ובשכנוע ובהסכמה. רגע לפני הכניסה לארץ יש פה איתות: הפעלת מרות חיצונית זה לא מספיק, צריך גם הבנה והפנמה. לא עם מקל ביד, אלא עם מילים משכנעות ודיבור נעים. בהצלחה.
- מאת: סיון רהב-מאיר
- פורסם:
- קטגוריה: החלק היומי
- קורח
אהבת? רוצה לשתף?
- עוד פוסטים מתוך החלק היומי
- עוד פוסטים מפרשת קורח
סיון רהב-מאיר
סיון רהב מאיר היא אשת תקשורת ומרצה. נשואה לידידיה, אימא לחמישה, ירושלמית. עובדת בחברת החדשות, ידיעות אחרונות וגלי צה"ל, ומעבירה מדי שבוע שיעורים על פרשת השבוע.