ערב פסח. בשריפת החמץ הבוקר, לפני כניסת השבת ואז החג, יש שנוהגים להתפלל. להזכיר לעצמנו שביעור החמץ הוא לא רק פיזי. הוא מסמל את הניסיון התמידי לבער את השלילי – את הפילוג בינינו, את המתחים והכעסים בתוך הבית בערב פסח, את התכונות שאנחנו רוצים לתקן. נדמה לי שהשנה יש הרבה חמץ לבער. הנה קטע מהתפילה הזו:
"יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה׳ אֱלֹקֵינוּ וֵאלֹקֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתְּרַחֵם עָלֵינוּ וְתַצִּילֵנוּ מֵאִסּוּר חָמֵץ, אֲפִילוּ מִכָּל שֶׁהוּא, בְּשָׁנָה זוֹ וּבְכָל שָׁנָה וְשָׁנָה כֹּל יְמֵי חַיֵּינוּ. וּכְשֵׁם שֶׁבִּעַרְנוּ הֶחָמֵץ מִבָּתֵּינוּ וּשְׂרַפְנוּהוּ, כַּךְ תְּזַכֵּנוּ לְבַעֵר הַיֵּצֶר הָרָע מִקִרְבֵּנוּ תָּמִיד כֹּל יְמֵי חַיֵּינוּ, וּתְזַכֵּנוּ לִידַבֵּק בְּיֵצֶר הַטּוֹב וּבְתוֹרָתְךָ וְיִרְאָתְךָ וְאַהֲבָתְךָ תָּמִיד, אָנוּ וְזַרְעֵנוּ וְזֶרַע זַרְעֵנוּ, כֵּן יְהִי רָצוֹן".
אמן. חג שמח!
