כותבת ד"ר רקפת בן ישי: "מי שניסה לעשות דיאטה יודע שהבעיה הכי קשה היא כשאוכלים רק ביס קטן ממשהו 'אסור', ומייד לאחר מכן אומרים לעצמנו שממילא כבר נפלנו והלכה הדיאטה – וחוזרים לאכול בלי חשבון. זה עצוב, כי הביס הראשון שלקחנו היה זניח מבחינת הקלוריות, ולא היה יכול להרוס לבדו את כל הדיאטה. הבעיה הייתה במה שאמרנו לעצמנו אחרי שלקחנו אותו. הרשינו לו להסיט אותנו מהדרך שבחרנו בה - וכך הרסנו לעצמנו באמת.
הטעות הזו קיימת גם במישור הנפשי והרוחני. בפרשת כי תצא מופיע רצף של מקרים חמורים שלכאורה אין קשר ביניהם, אך רש"י מסביר שהתורה כתבה אותם יחד כדי להדגים את העיקרון החשוב - עבירה גוררת עבירה, וכל מקרה מוביל למקרה חמור ממנו. הבעיה העיקרית בחטא היא לא החטא עצמו, אלא מה שהוא גורר אחריו. האדם מרגיש שבגלל החטא הוא נפל, נפסל והתרחק. הייאוש מתחיל לכרסם בו והוא לא מאמין שיש תקנה למצבו. השקפה זו, של 'הכל או כלום', מובילה אותו להמשיך ולטעות, להמשיך ולחטוא - כי הרי הוא ממילא נפסל, הוא מחוץ למשחק.
אך האמת היא שזה לא נכון. אף אחד לא נפסל. התורה אומרת לנו שבכל נקודה ובכל שלב אפשר לחשב מסלול מחדש. זה נכון במיוחד בחודש אלול: גם אם אכלת ביס אחד מיותר, גם אם עלית על מסלול לא נכון, אתה תמיד יכול לעצור ולתקן".
